איך מגדלים ילדים עצמאים?

קחו סיטואציה, 

בוקר סטנדרטי , מתעוררים לבית הספר, לפעמים קצת לחוץ יותר ולפעמים פחות 

את אומרת לבת שלך " ממי שלא תשכחי את הסנדוויץ'" 

יוצאת לעבודה, היום מתחיל, העומס מתעצם ואז... מצלצל בטלפון 

"אמא, שכחתי את האוכל בבית" 

מה את עושה עכשיו ? 

אופציה ראשונה-

" ואיי ממי שלי , כמה דקות אני יוצאת להביא לך" 

או "אויי כבר אברר עם ... איך אפשר לדאוג לך" 

אז העצה שלי, 

לא, למה לא? 

כשאת מאפשרת לה את "ערכת אמא תפתור לך כל בעיה" 

את עושה את זה מכוונה טובה אבל התוצאה היא פגיעה ביכולת שלה לקחת אחריות על חייה,ללמוד איך להפעיל את המיומנות של מציאת פתרונות 

,לאפשר לה לגדול להיות עצמאית והכי חשוב ללמוד מזה. 

אופציה שניה- 

" נו באמת...לא אמרתי לך 10 פעמים, מה צריך לעשות כדי שתביני" 

או "ברור, מה נשאר לי רק לשים לך את זה בתיק , דיי כבר קחי אחריות" 

לא, למה לא? 

כי אין בזה תועלת, חוץ מלהוריד לה את מצב הרוח, לתת לה להרגיש יותר גרוע ממה שהיא כבר מרגישה,  זה בטח לא מלמד אותה מה לעשות בפעם הבאה. 

אז אתם אומרים לעצמכם, "מה היא רוצה"?

 אז מה כן?

כן, להקשיב ולומר למה" אני באמת מבינה אותך אהובה , זה באמת מבאס"(לא בציניות) " 

"אני סומכת עליך שתנסי למצוא פתרון, אם תרצי אשמח לחשוב איתך יחד כשנפגש מה אפשר לעשות להבא שזה לא יקרה שוב". 

אני לא יורדת עליה, אני לא מטיפה לה וגם לא כועסת. 

אני כן מאפשרת לה לקחת אחריות, להתמודד ולקבל מתנה לחיים. 

זה לא פשוט להתמודדות, כהורים היינו רוצים להעלים מילדינו כל כאב, אכזבה או תסכול  אבל כהורים אנחנו אחראים גם להכין אותם לחיים ושם לא נהיה תמיד כדי לחסוך את ההתמודדויות שמגיעות. 

אז קחו נשימה עמוקה חשבו מה נכון להם לעתיד ואפשרו להם לנהל את החיים.